אודות  image
נעים מאד, אני גלעד, ביבליותרפיסט, מתמחה בפסיכותרפיה דינמית. 
עורך טיפול דינמי, אונליין ובקליניקה פרטית בתל-אביב.  
אני עורך טיפול דינמי במבוגרים, לרבות בנות ובני הגיל השלישי, ומבוגרים צעירים וכן, נערות ונערים - עורך הדרכות הורים.
 
בסיסו ואתגרו הגדול של טיפול דינמי, להתהוות לכדי מקום בו ניתן להרגיש, לחוות ולחשוב יחד. 
בקשר טיפולי דינמי מיטיב ניתן יהיה לדבר את היחסים לרבות ובפרט, צדדיהם הלא מודעים.
מניסיוני עיבוד של היחסים בטיפול דינמי ומחוץ לטיפול, לרבות, חלקיהם הלא מודעים, עשויים להתהוות לכדי שינוי. תנועה נפשית, זו המתעצמת ומתגברת, יש ומביאה איתה יכולת הכלה גדולה יותר, כינון יחסים מיטיבים עם עצמינו ועם אחרים לרבות זוגיות, יחסי הורים - ילדים, תמורות מבוקשות בעולם המקצועי, לאור חלומות ושאיפות, עיבוד אזורי נפש טראומטיים וצמיחה מהם ועוד. מניסיוני, שינוי דורש נפש שיש חלקים בתוכה המוכנים ורוצים שינוי, ערים לכך ששינוי משנה את עולמנו ולעיתים, מביא עימו "תנועות" אשר יש להסתגל אליהן – גוף ונפש.    

בשנות עבודתי נפגשתי עם קשיים נפשיים נרחבים ומגוונים:
אתגרי חיים - הגירה, מחלות כרוניות, ליווי הורה\ילד חולה, מחלה, משבר,שכול, צמיחה והתחדשות.  
אתגרים במציאת וכינון קריירה.
אתגרים במציאת זוגיות ושימורה, עיבוד גירושין.
אתגרים בהורות לרבות הדרכת הורים. 
הפרעות מצב רוח לרבות דיכאון וחרדה לסוגיה. 
פוסט טראומה, פוסט טראומה מורכבת לרבות נפגעי ונפגעות פגיעה מינית, טראומה על רקע צבאי, טראומה בין דורית, טראומה על רקע אירוע טרור, טראומה על רקע הגירה, תאונות.   
אוטיזם בתפקוד גבוהה.
חיפוש, חקירה, בירור והשלמה עם זהות מינית.
ערך עצמי. 
עיבוד מהלך החיים ותיקפו לבנות ובני הגיל השלישי. 

צברתי את ניסיוני, בהתמחות בטיפול יום מבוגרים בביה"ח הפסיכיאטרי באר יעקב ובהמשך במרפאות מבוגרים, באר יעקב, רחובות וכיום במרפאת ילדים נוער ומבוגרים, הארבעה, ת"א. 
לאורך שנים אלה עבדתי עם נערות ונערים על הרצף בכיתות חינוך מיוחד. 


 


נעים מאד, אני גלעד, יש רגעים בהגירה שבהם הלב מתכווץ — מתעוררות תחושות של געגוע, בדידות, תחושת זרות שאי אפשר להסביר. מטרת הטיפול היא ללוות - לספק החזקה מיטבית על פי הצורך. 
יחד נבנה מקום בו ניתן יהיה לבטא יותר ויותר את מגוון התחושות שההגירה מעוררת בכן.ם.
שהות ועיבוד של התחושות, מניסיוני, מביאות איתן השקטה, מבט מחודש, יכולת הכלה גדלה ושינוי התמקמות נפשי וקונקרטי.     

למי זה מתאים?
אם את או אתה מרגישים שהחיים בחו"ל מעוררים לפעמים עצב, ריחוק, או תחושת אובדן – הטיפול יכול לספק מקום בטוח לדבר, להרגיש, ולעבד את התחושות.

מי אני?
ביבליותרפיסט, מתמחה בפסיכותרפיה דינמית. בוגר מסגרות טיפוליות ציבוריות ופרטיות, בהן:
טיפול יום בבי"ח הפסיכיאטרי "מרחבים", באר יעקב.
מרפאות בריאות הנפש למבוגרים, נוער וילדים.
כיום מטפל במרפאת בריאות הנפש "הארבעה" בתל אביב, ובקליניקה פרטית.
מאז הקורונה אני מלווה מטופלים בארץ ובעולם בתהליכים של שינוי, צמיחה והתמודדות עם משברים.

איך מתחילים?
אפשר לכתוב לי כאן כמה מילים, ואחזור אליכם לשיחת היכרות קצרה – כדי לחשוב יחד אם ואיך זה יכול לעזור
פסיכותרפיה דינמית אונליין למהגרים ישראלים image

נעים מאד, אני גלעד, ביבליותרפיסט, מתמחה בפסיכותרפיה דינמית, עורך טיפולים בזום מאז ימי ראשית הקורונה. 

בהתמחותי ובמהלך השנים מאז, אני מטפל בעיקר במבוגרים צעירים, מבוגרים, מבוגרים בני הגיל השלישי, נערים ונערות, לרבות, עריכת הדרכות הורים. 

מטופלי, בד"כ, מגיעים עם קושי נפשי שעשוי להיות על רקע אורגני או לחילופין סביב אירוע חיים.

טיפול עשוי פעמים רבות להתחיל סביב סימפטום כדיכאון או חרדה לסוגיה ולנוע משם, עם התהליך הטיפולי, אל מקומות המשפיעים על הסימפטום באופן יסודי. מניסיוני, לתופעות נפשיות רבות אופי גלי, כך למשל בהקשר להתקפי חרדה והתעוררות חרדה וכך גם לגבי דיכאון. היכולת להיות עם תנועות נפשיות אלה עשויה להביא להטבה, שינוי וצמיחה.(לנוחותכם, ארשום בתחתית העמוד מגוון 
מצבים נפשיים בהם אני מטפל וטיפלתי לאורך השנים) 

טיפול בזום מציב אתגר לטיפול, המרחק, המסך, השמע, האינטימיות ההכרחית לשיחה על הדברים האישיים ביותר, איכות קליטת האינטרנט של כל אחד מהצדדים, המכשיר בו משתמשים, היכולת לשים לב למבעי פנים, שמחה, עצב, בכי ועוד.
מניסיוני, מאמץ הדדי של הצדדים ליצירת סביבה אופטימלית לפגישה עשויה, לעיתים קרובות מאד, להוביל להצלחה של המפגש הרגשי, כך, במקומות שהנפש חפצה במפגש, ביחד, הוא עשוי להתאפשר ולספק את השהות הנפשית הנחוצה כ"כ לכל תהליך נפשי. 

אני מזמין אותך לפגישת הכרות, לשמוע ולהתראות, לחוש את האפשרות של יחד, לחשוב, לתת מקום לקושי כזה או אחר, לשאלה כזו או אחרת. 

כמה מהמצבים הנפשיים בהם טיפלתי ועודי מטפל: 
שאלות לגבי זוגיות וקריירה 
שאלות סביב גידול הילדים לרבות הדרכת הורים 
קושי סביב מחלה כרונית או לחילופין טיפול בבן משפחה חולה 
פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת 
הפרעות מצב רוח לרבות דיכאון וחרדה
גיבוש זהות לרבות זהות מינית 
ועוד ועוד  

נעים מאד, אני גלעד, ביבליותרפיסט, מתמחה בפסיכותרפיה דינמית, עורך טיפולים בזום מאז ימי ראשית הקורונה. עורך טיפולים בזום ובאופן פרונטלי בקליניקה פרטית בתא, במשרתי הציבורית מטפל במרפאה לבריאות הנפש 'הארבעה', ת"א.

הקורונה הביאה איתה אפשרות חיים שלא הייתה קיימת, מצאתי את עצמי לאורך השנים פוגש אנשים ממקומות שונים בעולם שהאינטימיות של העברית כשפת אם אפשרה להם מקום שייתכן והיה חסר להם בזמן שטופלו בשפת המקום – אנגלית או כל שפה אחרת. 

מאחר ואני מטפל גם טיפול פרונטלי בקליניקה שלי בתל אביב השאלה מה מיטיב יותר עם מטופלי, המפגש הפיזי הבלתי אמצעי או המפגש באונליין השאיר אותי לא עם תשובה אחת ברורה.

לכאורה מפגש פנים אל פנים מאפשר ומזמן קרבה ויכולת לקרוא שפת גוף, לשים לב להשתנקות, דמעה, הזדגגות מבט, הפנית ראש הצידה ועוד אך יש מרכיבים קריטיים לקשר – וטיפול דינמי מבוסס על קשר – שהמרחק הפיזי אינו משפיע עליהם, הכרה והזדהות עם ניסיונות חיים, ריחות וטעמים של מקומות ספציפיים, ניואנסים דקים של שפה ועוד.

ההמלצה שלי, בשל העובדה שהטיפול מבוסס קשר, היא לנסות, להרגיש, לבדוק איך חושבים יחד, איזו תנועה נפשית נוצרת. 

טיפול בעיני מיצר תנועה תנועה נפשית באופן טבעי, המקום שנוצר עקב הפורקן של הרגשות מבסס אפשרות לתובנה – אף שהיא אינה הכרחית לשינוי.
אני מנוסה מאד בעבודה עם גילאים שונים, החל מנערות ונערים וכלה בבנות ובני הגיל השלישי, אני מוכשר להתמודד עם מצבים נפשיים אקוטיים וכרוניים, תמיד עומדת מול עיני השאלה מה ההחזקה המיטבית הנדרשת, ייתכן ואחשוב שטיפול זקוק להחזקה פסיכיאטרית ותרופתית צמודה או לתכיפות פגישות של יותר מפעם בשבוע וייתכן כי פגישה אחת בשבוע תספיק.

אני מזמין אותך ליצור קשר, לבחינה הדדית, האם המענה אותו אני מציע עשוי להיטיב.            

המלצת מטופלת א. לאחר קשר בן שנה וחצי - כ 50 מפגשים:

אני יודעת שכנראה לא נהוג להביא מתנות בסוף טיפול אז החלטתי לכתוב לך כמה מילים לקראת סיום.
רציתי להגיד לך תודה ענקית על הדרך שהעברת אותי, בשבילים שהובלת אותי להבין את הנפש שלי קצת יותר.
נכון, הרבה עבודה אני עשיתי בעצמי אבל לא אקח כמובן מאליו את מי שישב בקשב רב כשהייתי צריכה וגם מתי שלא.
בטח משמח לדעת ששינית למשהו חיים שלמים, דרך להסתכל ולבחון את הנפש ביתר סבלנות.
כנראה שאזכור אותך לנצח כי אתה כתוב לי ביומן, אז תודה ענקית על הכל.
אמן שתצליח לשנות עוד !

המלצת מטופלת ש. לאחר טיפול קצר מועד בן מפגשים ספורים:

תודה לך גלעד
למרות שהיו רק מעט מפגשים
היה לי כיף לבא ולקבל טיפול מסור
זה עשה לי טוב כל הטיפול הזה
תודה רבה


טיפול דינמי מאפשר להתמודד עם המצע או התשתית לסימפטומים שאנו רואים על "פני השטח".  
באמצעות טיפול דינמי מתאפשר שינוי יסודי באופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ולקושי שלנו, אנו משתנים וממשיכים להיות, בעוצמה וכוח גדולים יותר, מי שאנחנו.
באופן טבעי ניתן לחזות בזרימה של אנרגיה נפשית למקומות של צמיחה שמביאה איתה שגשוג וגדילה. התהליך עשוי להבנות בנפש משהו שמכוח ידיעתו העצמית וניסיונו הוא סתגלן – מתאים את עצמו בקלות גדולה יותר למגוון של מצבים.
נוכל להתבונן בתופעות רגשיות של כעס, עצבים, עצב, חוסר סבלנות, חרדה שמעצם העיבוד וההתבוננות בהן כוחן נחלש והן עוברות שינוי למשהו שמשרת אותנו יותר. כך עשויה מטופלת שמגיעה עם דיכאון (באפיזודה דיכאונית) בשל היותה בגיל בו היא מצפה מעצמה לקריירה ומשפחה, להבין תוך כדי טיפול שהיא נמנעת מלעסוק בסוגיות אלה (ייתכן כתוצאה מחרדה או\ו תולדה של אירועי עבר טראומטיים) וכי יסוד של בטחון שהיא כה זקוקה לו לא קיים בחייה. (ולכן עליה להמשיך להסתמך על הוריה מה שמעציב אותה מאד – פוגע בדימוי העצמי שלה) לעיתים קרובות בתחילתו של תהליך ניתן אך להיות עם הדברים, עם הכאב, הקושי והחוסר, באופן טבעי מתוך מצע נפשי זה, עשויים להתחיל ולבצבץ, עם הזמן, ניצנים ראשונים מבשרי שינוי. אלה הם תולדה של היות האזורים הנפשיים "מעובדים ומוכנים יותר" למחזורי צמיחה חדשים. לכל נפש את הזמן והמקום שלה, לכל נפש את הצרכים והרצונות הייחודיים לה, לכל נפש "תמונת נוף" שונה. טיפול דינמי מבקש "להחיות" תמונות אלה ולתקף אותן כך שלעיתים מתוך כאוס וחוסר ידיעה מתבררים אט אט הדברים ומתגבשים לכדי תוכנית חיים קונקרטית ופרקטית מאד.
טיפול דינמי יוצר "גשר" בין עולם הנפש המוכמן והסודי, שלעיתים אינו ידוע אף לנו, למציאות על כל מורכבויותיה ודרישותיה. בסופו של תהליך אנו עדים למטופלת שיכולה ומסוגלת לאתגרים רבים, מתוך ידיעה עצמית עמוקה, כך שהיא בקשר עם ומשרתת את צרכיה ומשאלותיה ככל שהוא יכולה.
פרטים מקצועיים  image
השכלה אקדמית והכשרה: 
תלמיד שנה ב' בתוכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' תל-אביב
מוסמך ביבליותרפיה, סמינר הקיבוצים, התמחות במחלקת טיפול-יום, מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב.
בוגר פסיכולוגיה, אונ' בן-גוריון.

ניסיון מקצועי:
ביבליותרפיסט עורך טיפול דינמי - פסיכותרפיה דינמית, מרפאת בריאות הנפש "הארבעה", מבוגרים ונוער, תל-אביב.
ביבליותרפיסט עורך טיפול דינמי - פסיכותרפיה דינמית, מרפאת בריאות הנפש, מבוגרים, רחובות - "מרחבים".
ביבליותרפיסט עורך טיפול דינמי - פסיכותרפיה דינמית, מרפאות חוץ, מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב - "מרחבים".
ביבליותרפיסט עורך טיפול דינמי - פסיכותרפיה דינמית, המחלקה לטיפול יום מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב - "מרחבים".
ביבליותרפיסט עורך טיפול דינמי - פסיכותרפיה דינמית, שפ"ח ראשל"צ.
ביבליותרפיסט עורך טיפול דינמי - פסיכותרפיה דינמית, חטיבה עליונה וחטיבת ביניים, מקיף ח', ראשל"צ.
ביבליותרפיסט עורך טיפול דינמי - פסיכותרפיה דינמית, ישיבה תיכונית, "צביה אלישיב", לוד
מה זו ביבליותרפיה ?  image
ביבליותרפיה (טיפול באמצעות אמנות הספרות), היא ממקצועות בריאות הנפש אשר מבקשים ‏להרחיב ‏ולהעמיק ‏את השיח (באמצעות דיבור – פסיכותרפיה דינמית) הטיפולי באמצעות אמנות הספרות או לחילופין להשתמש ‏באמנות ‏הספרות ‏כטיפול עצמו‎. ‎

ככל טיפול נפשי (באוריינטציה פסיכודינמית) הוא מתבסס על קשר מטפל-מטופל. ‏מטופלים שונים משתמשים בקשר באופן שונה. על ביבליותרפיסט להתמקם באופן מותאם לצרכי המטופל‎. ‎ (רבים ממטופלי מעדיפים לדבר - פסיכותרפיה דינמית)‏ כך, התממשותה של אמנות הספרות בטיפול מותאמת מטופל ונשענת על ‏נטיותיהם ‏המוקדמות של המטפל והמטופל.‏

אני מתייחס לאמנות הספרות כ "כלי-עזר" הנכון תמיד לשימוש, תומך, מרחיב, מפרה שיח ‏‏(פסיכותרפיה דינמית),‏ ציוד הולם" ל "צלילת מעמקים". ‏באמצעים פשוטים אמנות הספרות מנכיחה ומבררת תחושות, מוצפנות לעיתים, ומורכבות, ומאפשרת ‏רמות ‏עיבוד ‏שונות של תוכן נפשי, החל מהנכחת חוויה וכלה בשיומה.‏ יש מטופלים הנהנים מכתיבה, יש מקריאה של שירים או סיפורים ויש לא מעטים הסולדים מקריאה וכתיבה אז היצירה באמנות חזותית (לעיתים אצל נערים ונערות על הרצף ) ובעיקר השיחה – פסיכותרפיה, היא ‏ה"זירה" ‏בה מתחולל ‏הטיפול והספרות עשויה להיות נוכחת בעיקר בעולם האסוציאציות שלי כפי שהוא מונכח ביני לבין ‏עצמי ובקשר ‏עם ‏המטופל. ‏
תובנות אודות דיכאון  image
ניתן לומר, בזהירות, כי מעבר לנוכחות מספר סימפטומים מספיק, אותם מתאר 5-‏DSM‏, שחוויתם מתוארת ‏בפירוט ב ‏‎2‎‏-‏PDM‏, דיכאון (אפיזודה דיכאונית) ,עשוי לעיתים להיות, חוויה של כאב בלתי פוסק, המלווה לכל ‏מקום ‏ומשפיע באופן מכריע על כל מחשבה או תחושה. החוויה שלו עלולה להיתפס כדבר שאין לו סוף.‏ חשוב לומר, אפיזודה דיכאונית, סופה שהיא עוברת. ‏

במהלכה של אפיזודה דיכאונית, לעיתים קרובות, האתגר הגדול הוא לקבל אותה, אם ניתן גם להבין אותה, ‏להתבונן במה מדכא או מה אני מדכא, ייתכן ותביא איתה הקלה מסוימת – אין הכוונה להפסקת הכאב אלא ‏לאיכות, של ריחוק מה ממנו, המתווספת אליו. ‏ניתן אולי להמשיג זאת באופן מעט שונה ולומר כי הפחתה במידת ההתנגדות לדיכאון מביאה איתה מידה מסוימת של השקטה.

יש אפשרות כי מהלך של התבוננות, לאורך זמן, ירחיב ויפתח אפשרויות חיים חדשות, כלומר, אני מאמין כי יש ‏פשר לדיכאון והוא עשוי לצפון בחובו שינויים והתאמות בעלי ערך רב להמשך חיינו. ‏יש מה ללמוד מהדיכאון. ככלל יש משמעות גדולה ל "היות יחד", נראה כי עצם פעולת ההתחלקות ותחושה, אף לרגעים, שאינך לבד, היא ‏בעלת ערך רב בזמן דיכאון.‏

להרצאה מענינת מאד על  טיפול באפיזודה דיכאונית חריפה - ד"ר שרון זיו-ביימן 



חרדה מצמצמת את העולם, דברים רבים נתפסים כמאיימים אפילו שככל הנראה אינם כאלה. ‏חרדה גורמת לנו להיות זהירים יתר על המידה, מתוחים ולחוצים גם כשלא צריך, לדאוג מאד ואף ‏לתאר לעצמנו את התרחישים הגרועים ביותר שעלולים לקרות. ‏חרדה גורמת לנו להימנע מדברים רבים שרצינו לעשות, מדברים רבים שרצינו להגיד, אנו עשויים שלא ‏לנסות, לחוות ואף להצליח ולשגשג בשל החרדה. ‏חרדה עשויה לגרום לנו להסתגר להימנע מלפגוש אנשים ולפתח אינטראקציות חדשות. ‏חרדה עשויה להביא איתה תסכול רב, תחושת כישלון ואף ייאוש על שאיננו מגשימים את מי שאנחנו. ‏

איני מכיר דרך המעלימה את החרדה או הופכת אותה לדבר מה לא מורגש, חרדה תהיה נוכחת בעוצמה כזו או ‏אחרת, השאלה איך אנחנו כסובלים ממנה לומדים לחיות איתה יחד באופן המיטבי שאנו יכולים. ‏איך יחד עם חרדה אנחנו ממשיכים לפעול, להשפיע, ליצור, לצחוק, למצות את החיים בכל כוחנו.‏

ייתכן, יש אפשרות כזו, שטיפול בחרדה עשוי להביא איתו, מתוך התבוננות במקורות החרדה, "פיסה" של שקט ‏המאפשרת לערוך הפרדה בין החרדה לדברים לכשעצמם. הפרדה כזו עשויה לאפשר לנו להבין מה אנחנו ‏רוצים ‏מעצמנו מה היינו מבקשים שיקרה ובאיזה אופן. במילים אחרות ההבנה מביאה איתה השקטה, הכרה בכוחה של ‏החרדה והשפעתה עלינו, מעצם הבנת הכוח אנו יכולים לבחור כיצד להתמודד איתו, אף שזהו אחד הדברים ‏הקשים ביותר לחרדים, עצם עשיית הדבר ממנו אנו חרדים מוביל לסיפוק והשקטה. ‏מבין הדברים הבלעתי עובדה חשובה שנאמרה כבר ואני חוזר עליה, חרדה מביאה איתה הימנעות, בדרך כלל, ‏ההתבוננות בהימנעות ואיסוף כוחות נפש להתנסות בה, על אף ההימנעות, היא מפתח להשקטת החרדה.‏

לקריאה נוספת: 
תובנות אודות הבסיס הביולוגי לחרדה - מחקר של מכון ויצמן למדע

תובנות אודות חרדה  image

מזווית פסיכודינמית התמכרות למסכים משקפת קשיים במעבר בין עולמות פנימיים וחיצוניים, ובהתמודדות עם חוויות ריקות או מצבים של חוסר-אובייקט. 
כבר פרויד הצביע על כך שההתמכרות והחזרתיות הכפייתית הן דרכים להימנע מחרדה ולאפשר סיפוק מידי המחליף את עקרון המציאות בעקרון העונג (Freud, 1920/1955). 
במובן זה, המסך פועל כ"אובייקט חלקי" המספק גרייה ונחמה רגעית, אך לא מאפשר אינטגרציה רגשית. 
וויניקוט (1971/2005) מדבר על מרחב פוטנציאלי בין מציאות פנימית לחיצונית, שבו מתרחשת יצירתיות ויכולת להיות בקשר. כאשר המרחב הזה לא מתפתח באופן מספק, אדם עלול להיתלות באמצעי מדיה כתחליף, והמסך הופך להיות 'אובייקט מעבר' מדומה — כזה שמספק תחושת ביטחון זמנית אך אינו מוביל ליחסים אמיתיים. כך, ההתמכרות למסכים משקפת לעיתים קרובות פשרה פסיכודינמית: היא מגינה מפני חוויה של חוסר, בדידות או חרדה, אך במחיר של הסתגרות והימנעות ממפגש אנושי ממשי (Gabbard, 2001)."

מראי מקום תיאורטיים:
Freud, S. (1920/1955). Beyond the Pleasure Principle. Standard Edition, Vol. 18. London: Hogarth Press.Winnicott, D. W. (1971/2005). Playing and Reality. London: Routledge.Winnicott, D. W. (1953/1991). Transitional Objects and Transitional Phenomena. In Collected Papers: Through Paediatrics to Psycho-Analysis. London: Karnac.Gabbard, G. O. (2001). Psychodynamic Psychiatry in Clinical Practice (3rd ed.). Washington, DC: American Psychiatric Press.

העמקה במסך כ"אובייקט מעברי" וכמחליף מרחב פוטנציאלי 

מהו המרחב הפוטנציאלי אצל וויניקוט ?
זהו המרחב בין פנימי לחיצוני, שבו מתפתחת יכולת המשחק, הסמליות והתרבות. המרחב הזה נשען על החזקה (holding) של סביבה "טובה-דיה" שמאפשרת אשליה ראשונית (העולם "מתאים" לי) ואחריה "אכזבה מדורגת" (disillusionment) שמכוננת מציאות.

בו נוצרות היכולות: "להיות לבד בנוכחות האחר", "ספונטניות של ה־"True Self" , והמעבר מיחסי שימוש כפייתי לאינטימיות יצירתית. כאשר המרחב קורס – הקרקע להתמכרות כשיש כשלים בהחזקה/בהדרגת האכזבה, המרחב הפוטנציאלי מצטמצם. 
במקום משחק מתהווה טקס/כפייה: האובייקט החיצוני נחטף כדי לווסת חרדה, בדידות או פירוק. מכאן קצרה הדרך להתמכרות התנהגותית. 

המסך כאובייקט מעברי "מדומה"  
נושא מאפיינים של אובייקט מעברי: "זמין, נשלט, מרגיע, נישא על הגוף", קשור לריטואלים של הירדמות/התעוררות, ומווסת מצבים גבוליים בין יחד-לבד. 
אולם בניגוד לאובייקט מעבר:  

1. אינסופי בגירויים ואינו מזמין דמיון פנימי אלא מספק מוכנות-יתר של תוכן.  
2. ממיר משחק יצירתי בצריכה; הסובייקט נעשה "נצרך" במקום "יוצר".  
3. לא "שורד" את ההרס (ע"פ "השימוש באובייקט"): לא מגיב, לא מתווכח, לא מתנגד – ובכך משמר אומניפוטנציה ומעכב מעבר מ relating ל-use.  4.
ממחזר מראה מושלמת (אלגוריתמית), שמחזקת False Self  קומפליאנטי/מופיע ומחלישה את החיות הספונטנית של ה־True Self.

ממשחק חי ל "פסאודו-משחק" במרחב בריא, משחק יוצר חיוניות (aliveness), עמימות, שיעמום פורה ואי־וודאות. בהתמכרות למסך, מתפתח  פסאודו-משחק רצף גירויים שמדמה מפגש אך עוקף סיכון, תסכול הדדי ואחרוּת. 
התוצאה היא ויסות מהיר במקום עיבוד ו מניעת סמלים (הדמיון מתייתר כי הדימוי מגיע מוכן).

"היכולת להיות לבד" והמסך
וויניקוט תיאר את היכולת להיות לבד כנשענת על נוכחות מופנמת של אם/מטפל. המסך מציע נוכחות-יתר מדומה שמכסה על חסר בנוכחות הפנימית. ההתמכרות משמרת חרדת בדידות: בלי מסך – ריק, איתו – "כמו-יחד" שאינו משביע. "החזקה" לעומת "הסחת-על" כשאין החזקה מספקת (פנים או חוץ), המסך מספק holding תחליפי: אריזה חיצונית שמונעת פירוק. אך זוהי החזקה סטרילית: אין בה הדדיות, תיקון, או הפנמה של "אובייקט שורד". לכן נוצרת תלות במקום אינטגרציה. 

"נעמת" את וויניקוט וקוהוט ונבקש לשמוע ולראות כיצד הם "מזינים" את ההסבר להתמכרות וכן את הפרקטיקה של הגמילה:

ההתבוננות דרך וויניקוט וקוהוט יחד על התמכרות למסכים מאירה את ההבדלים התיאורטיים ביניהם – ובעצם פותחת שתי זוויות קרובות אך שונות על אותו חוסר: כשל בהחזקה/במרחב הפוטנציאלי (וויניקוט) מול שבר ביחסי עצמי–אובייקט (קוהוט).
1. וויניקוט – התמכרות כהיצמדות לאובייקט מעבר "מדומה"
אצל וויניקוט, כאשר הסביבה אינה טובה דיה, נוצר כשל בהדרגת המעבר מאשליה לאכזבה. התוצאה: המרחב הפוטנציאלי מצטמצם, והמסך מתפקד כ"אובייקט מעבר מדומה" – זמין, נשלט, אך ללא הדדיות.
המוקד הוא כשל במעבר ממשחק חי למפגש אמיתי: המטופל נשאר תלוי באובייקט חיצוני, ולא מצליח להפוך אותו ל"משומש" (use of object).

2. קוהוט – התמכרות כתחליף לאובייקט-עצמי אנושי
קוהוט מדגיש שהתלות בחומרים/אובייקטים לא-אנושיים נובעת מכך שהסובייקט איבד את האמון שהאחרים יכולים לספק את צרכי העצמי.
כאשר כשל מתרחש ביחסי selfobject (הורה שאינו אמפתי, נרקיסיזם שאינו מקבל החזרת מראה מתאימה), האדם יפנה לחומר או אובייקט לא-אנושי: הוא אמין יותר, אינו מאכזב, "לא ייעלם".
כאן המסך הופך לאובייקט-עצמי שמווסת תחושת ערך ולכידות של העצמי, אך במחיר בידוד וקיבעון.

3. נקודת המפגש – והפער
המפגש: שני ההוגים מסכימים שהשימוש באובייקט חיצוני (חומר/מסך) נובע מכשל בקשר מוקדם. אצל שניהם האובייקט החיצוני מרגיע אך אינו מזין את ההתפתחות.

הפער:
וויניקוט מתמקד במרחב המעברי: חוסר אפשרות לפתח משחק וסמליות → הסתמכות על אובייקט חיצוני.

קוהוט מתמקד באמון ביחסי עצמי–אובייקט: כשל באמפתיה → הסתמכות על אובייקט שאינו אנושי, כי רק הוא נתפס כ"בטוח".

4. יישום להבנת התמכרות למסכים

דרך וויניקוט: המסך מונע יצירתיות, הוא "אובייקט מעבר שלא התמיר", ולכן ההתמכרות היא סימפטום של היעדר מרחב פוטנציאלי. הטיפול: יצירת holding, מרחב משחק, אפשרות להרוס ולגלות שהאובייקט שורד.

דרך קוהוט: המסך מספק "שיקוף אינסופי" ותחושת שליטה, ולכן ההתמכרות היא סימפטום של פגיעה באמון האנושי. הטיפול: חידוש יחסי selfobject – אמפתיה, מראה, אידיאליזציה, twinship – כדי לשקם אמון באובייקט אנושי.

5. נוסחה אינטגרטיבית
אפשר לומר שהתמכרות למסכים נובעת משני פערים מקבילים:
חוסר במרחב פוטנציאלי (וויניקוט) – אין קרקע משחק שמאפשרת יצירה.
חוסר אמון ביחסים אנושיים (קוהוט) – אין סובייקטיביות אמפתית שאפשר להישען עליה.


המסך ממלא זמנית את שני החסרים: הוא "אובייקט מעבר מדומה" וגם "selfobject אמין". אלא שהוא עוקף את המפגש האנושי החי, ולכן נוצר מעגל של תלות.

מראי מקום:

Winnicott, D. W. (1971). Playing and Reality.
Winnicott, D. W. (1969). The Use of an Object.
Kohut, H. (1971). The Analysis of the Self.
Kohut, H. (1977). The Restoration of the Self.
Tolpin, M. (2002). The Self and the Selfobject: Reflections on Kohut's Concept.

הדרכת הורים  – על בסיס העימות בין וויניקוט לקוהוט
1. יצירת Holding ומרחב פוטנציאלי (וויניקוט)
משימה טיפולית: לאפשר למטופל/הורה לבנות מחדש סביבה "טובה דיה" שתאפשר משחק 
חופשי ויכולת לדמיין.
פרקטיקה בהדרכה:
לעודד הורים להיות "נוכחים שקטים", לא רק מפקחים.
ליצור טקסי מעבר שמאפשרים מרווח בין פנים לחוץ (למשל זמן נטול מסכים עם חפץ מעבר פיזי).
בחדר הטיפול: לעודד ציור, משחק, דימויים – במקום מסך כצריכה פסיבית.
2. שחזור יחסי Selfobject אמפתיים (קוהוט)
משימה טיפולית: להחזיר למטופל חוויית אמון בקשר אנושי, שלא תצטרך להיתלות במסך כאובייקט אמין יחיד.
פרקטיקה בהדרכה:
להדגיש להורים חשיבות של שיקוף אמפתי ולא שיפוטי (“אני רואה כמה קשה לך בלי הטלפון”). לאפשר חוויה של twinship: פעילויות משותפות עם ההורה/המטפל שמחליפות "יחד מדומה" במסך ב"יחד אנושי". לתת מקום לאידיאליזציה חיובית (הורה או מטפל כמי שיכול "להחזיק את הקושי" ולהוות מקור השראה).
3. הכרה בתלות והדרגת נפרדות
וויניקוט: לראות במסך אובייקט מעבר שלא שוחרר – וללוות את תהליך השחרור.
קוהוט: לזהות שהשימוש במסך מבטא אובדן אמון – ולבנות בהדרגה אמון מחדש בקשר אנושי.
בפרקטיקה: לא "לגזול" את המסך באחת, אלא לייצר תהליך של הפחתה מדורגת, עם הצבת חלופות מחזיקות ואמפתיות.
4. עבודה עם הורים וצוות
להסביר להורים שהתמכרות למסכים אינה "עצלנות" או "חוצפה", אלא ביטוי לחסר התפתחותי:בשפה ויניקוטיאנית: חסר במרחב משחק.בשפה קוהוטיאנית: חסר באובייקט-עצמי אמפתי.
הדרכה יישומית:לספק כלים לבניית סטינג ביתי טוב דיה: שעות שינה קבועות, נוכחות רגועה, זמני ביחד נטולי מסך. ללמד לזהות רגעים בהם הילד/המתבגר זקוק לשיקוף אמפתי במקום למסך.
5. טיפול כמקום אינטגרטיבי
עבור המטפל: להחזיק בראש את שתי השפות בו זמנית.
מצד אחד: לספק מרחב מעבר חי, בטוח, שמזמין משחק ודמיון.
מצד שני: להיות selfobject אמפתי, משקף, מחזיר אמון בקשר אנושי.
מסקנה מרכזית: המסך הוא "פתרון כפול" לחסרים כפולים – ולכן ההתערבות חייבת להיות כפולה: גם מרחב פוטנציאלי וגם אמון בקשר אנושי.
כלומר, בהדרכה אפשר להדגיש  להורים:
אל תראו במסך "אויב" אלא "אובייקט מעבר שנתקע".
אל תדרשו ויתור חד-צדדי, אלא בנו אמון דרך קשר אמפתי, והציעו חלופות של משחק, יצירה ויחד.כל תהליך שינוי יתאפשר רק אם הילד/המטופל יחוש שמישהו אנושי שורד אותו ויכול להציע קשר חי, לא רק שליטה.

היכן ההשקה ואף חפיפה בין תאוריית "יחסי אובייקט" לזו של "פסיכולוגיית העצמי" ?

אולי ה"תיקון" הגדול שמבקשות לערוך תיאוריות יחסי אובייקט נעוץ ביכולת לאזן בין השפעתם של
האובייקטים ה"רעים", המופנמים, לאלה ה"טובים" (בשפתה של קליין, לנוע מהפוזיציה הסכיזו-פרנואידית
לדפרסיבית) ובמובן הטוב, להגדיל את משקלם של האובייקטים ה"טובים" כך שישפיעו מכוחם על התנהלות
משק חיינו הפנימיים, כך שסימני הטוב יהיו ניכרים:
בקבלת החלטות קלה יותר כי מקומו של הטוב(הנפשי\רגשי) ברור יותר, שימוש מועט יותר בהשלכות על ידינו, פתיחות ליצירת ושימור קשרים מיטיבים לרבות קשרים זוגיים ועוד ועוד.

נראה כי "פסיכולוגיית העצמי" מבקשת להיטיב את האובייקטים המופנמים באמצעות התמקמותו של המטפל
כ"זולת עצמי" – קרי, אובייקט מיטיב – אמפתי. לאורך זמן התמקמות אמפתית זו תאפשר הזנה והצמחה של
העצמי או גרעין העצמי של המטופל כך שיוכל לסגל לעצמו את כל שהוזכר לעיל.

ייתכן שוויניקוט, מהזרם העצמאי, יכול היה לומר על זה כי זו תנועה מ"עצמי כוזב" ולא אותנטי ל"עצמי אמיתי"
ואותנטי.


מדיניות פרטיות

כללי
אתר זה מכבד את פרטיות המשתמשים ושומר על המידע הנמסר לו בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, וכל דין אחר. השימוש באתר ובשירותיו מהווה הסכמה למדיניות זו.

איסוף מידע 
בעת שימוש באתר או יצירת קשר באמצעות טופס מקוון/דוא"ל, נאספים פרטים אישיים כגון שם, טלפון וכתובת דוא"ל. מסירת המידע נעשית מרצון חופשי.

שימוש במידע
המידע ייעשה בו שימוש לצורך מתן שירותי פסיכותרפיה, תיאום פגישות, מענה לפניות, עדכונים חיוניים וניהול הקשר הטיפולי.

שמירה ואבטחת מידע
האתר נוקט באמצעים סבירים לאבטחת המידע האישי ומניעת שימוש בלתי מורשה. עם זאת, לא ניתן להבטיח אבטחה מוחלטת, והמשתמש מאשר כי לא תהיה למפעיל האתר אחריות לנזקים שייגרמו עקב פריצות או כשלים טכנולוגיים שאינם בשליטתו.

מסירת מידע לצדדים שלישיים
לא יועבר מידע אישי לצדדים שלישיים אלא בהסכמת המשתמש, או אם נדרש לכך על פי צו שיפוטי/חוקי.

שמירת סודיות מקצועית

כל המידע הנוגע לתהליך הטיפולי נשמר בחיסיון מלא בהתאם לכללי האתיקה המקצועית של הפסיכותרפיה.

שימוש בשירותי אונליין 
פגישות אונליין מתקיימות באמצעות מערכות תקשורת מאובטחות. המשתמש מודע לכך שהשימוש בפלטפורמות צד ג' כפוף גם למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

זכויות המשתמש
המשתמש זכאי לעיין במידע שנאסף עליו, לדרוש את תיקונו או מחיקתו, בהתאם לחוק. בקשות ניתן להפנות באמצעות פרטי הקשר המופיעים באתר.

שינויים במדיניות 
מפעיל האתר רשאי לעדכן מעת לעת את מדיניות הפרטיות. נוסח מעודכן יפורסם באתר ויחול ממועד פרסומו.

תקנון שימוש באתר

כללי 
אתר זה מופעל ומנוהל על ידי הפסיכותרפיסט האחראי. השימוש באתר כפוף לתקנון זה ולמדיניות הפרטיות. השימוש באתר מהווה הסכמה מלאה לתנאיהם.

השירותים
האתר מציע מידע אודות פסיכותרפיה פסיכודינמית, לרבות אפשרות ליצירת קשר ותיאום פגישות (פרונטליות או אונליין). השירותים הטיפוליים עצמם ניתנים אך ורק במסגרת קלינית מקצועית, בהתאם לכללי האתיקה.

השימוש באתר
המשתמש מתחייב לעשות שימוש באתר למטרות אישיות בלבד.
אין להעתיק, לשכפל, לפרסם או לעשות שימוש מסחרי בתכני האתר ללא אישור מראש ובכתב. אין לבצע באתר כל פעולה בלתי חוקית או כזו העלולה לפגוע בתקינות פעילותו. 

הגבלת אחריות
המידע באתר נועד למתן מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול אישי.
האחריות לטיפול הפסיכותרפויטי תחול במסגרת הקשר הטיפולי בלבד, ולא במסגרת הגלישה באתר.מפעיל האתר לא יישא באחריות לכל נזק עקיף או תוצאתי הנובע מהשימוש באתר.

קניין רוחני
כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר, לרבות טקסטים, תמונות וסימנים מסחריים – שמורות למפעיל האתר בלבד.

שינויים ושיפורים
מפעיל האתר רשאי לשנות את האתר, השירותים, התקנון או חלק מהם, בכל עת וללא הודעה מוקדמת.

שיפוט וסמכות
על התקנון יחולו דיני מדינת ישראל. סמכות השיפוט הבלעדית בכל מחלוקת הנוגעת לשימוש באתר תהיה נתונה לבתי המשפט המוסמכים בעיר תל-אביב–יפו.