אודות  image
נעים מאד, אני גלעד, ביבליותרפיסט, מתמחה בפסיכותרפיה דינמית. 
עורך פסיכותרפיה דינמית, אונליין ובקליניקה פרטית בתל-אביב.  
אני מטפל במבוגרים לרבות בנות ובני הגיל השלישי, ומבוגרים צעירים וכן, נערות ונערים - עורך הדרכות הורים.
 
בסיסו ואתגרו הגדול של הטיפול, להתהוות לכדי מקום בו ניתן להרגיש, לחוות ולחשוב יחד. 
בקשר טיפולי מיטיב ניתן יהיה לדבר את היחסים לרבות ובפרט, צדדיהם הלא מודעים.
מניסיוני עיבוד של היחסים בטיפול ומחוץ לטיפול, לרבות, חלקיהם הלא מודעים, עשויים להתהוות לכדי שינוי. תנועה נפשית, זו המתעצמת ומתגברת, יש ומביאה איתה יכולת הכלה גדולה יותר, כינון יחסים מיטיבים עם עצמינו ועם אחרים לרבות זוגיות, יחסי הורים - ילדים, תמורות מבוקשות בעולם המקצועי, לאור חלומות ושאיפות, עיבוד אזורי נפש טראומטיים וצמיחה מהם ועוד. מניסיוני, שינוי דורש נפש שיש חלקים בתוכה המוכנים ורוצים שינוי, ערים לכך ששינוי משנה את עולמנו ולעיתים, מביא עימו "תנועות" אשר יש להסתגל אליהן – גוף ונפש.    

בהתמחותי טיפלתי, במסגרת טיפול יום בביה"ח הפסיכיאטרי באר יעקב – "מרחבים", במבוגרים המתמודדים עם קושי נפשי אקוטי – הנמצאים במשבר אותו הם מבקשים לצלוח. היו אלה מבוגרים המתמודדים עם פוסט-טראומה, פוסט-טראומה מורכבת, דיכאון וחרדה והפרעות מצב רוח נוספות, מחשבות אובדניות, אובדנים שחוו במהלך חייהם ועוד. 

עם קשיים נפשיים דומים ומגוונים נפגשתי במרפאות בהן עבדתי מאז, מרפאת בריאות הנפש, מבוגרים, באר יעקב, מרפאת בריאות הנפש מבוגרים, רחובות ומרפאת מבוגרים, נוער וילדים בה אני עובד היום, "הארבעה", בתל אביב. 
מבין הקשיים אזכיר, התמודדות עם התדרדרות מצב נפשי בעקבות המלחמה לרבות עיבודן של טראומות, חיפוש ומציאת זוגיות לצד שמירה טיפוח וצליחת משבר זוגי. שאלות קריירה, שינוי כיוון מקצועי, פיטורין. טיפול בבן משפחה חולה, מחלות כרוניות ועוד.     

בשנים אלה שימשתי כמטפל של נערות ונערים על הרצף, ASD (גבוהה על הספקטרום), במסגרות של חינוך מיוחד, ברשותי ניסיון ותובנות רבות בעבודה עם אוכלוסייה זו ובכלל מעבודה עם גילאים אלה. 


פסיכותרפיה דינמית אונליין - בעולם ללא גבולות, קרבה היא הכול. 

פסיכותרפיה דינמית אונליין נשענת על המפגש הייחודי בין מטפל למטופל, דאגה ל "סטינג" מפנה מקום ופותחת אפשרות לקרבה ושותפות -יצירת מרחב בטוח - קשר בעל משמעות מכל מקום בעולם. 
פסיכותרפיה דינמית אונליין עונה על צורך, מכוונת לאותם נשים וגברים שזקוקים לקשר מסוג זה וחרף אילוצים רבים מוצאים בתוכם רצון יסודי ונכונות לקשר.   
פסיכותרפיה דינמית אונליין למהגרים ישראלים מתאימה לדוברות.י עברית בישראל ובעולם, אני זמין ופתוח, ככל שניתן, לתיאום וקביעה. 

לקביעת שיחת היכרות אונליין – לחצו כאן

במהלך המפגשים נעבד תחושות של בדידות, געגוע ואובדן.
נתמודד עם חוויות רגשיות שהגירה עשויה להביא עימה, חרדה, דיכאון או משבר.
באמצעות עיבוד הקשר הטיפולי ניצור מקום מוגן בו ניתן לשהות, להתבונן ולצמוח - אישית, זוגית ומקצועית.

אני מלווה מטופלים ומטופלות בישראל ובעולם, בעברית, תוך שמירה על מסגרת טיפולית מקצועית ואמפתית.
הניסיון שלי כולל עבודה עם מבוגרים, צעירים ונוער – גם במצבי משבר וגם בתהליכי צמיחה ארוכי טווח.

לקביעת שיחת היכרות אונליין – לחצו כאן

למה פסיכותרפיה דינמית אונליין?

* זמינות מכל מקום – בלי מגבלות גיאוגרפיות.
* רצף טיפולי – גם בהגירה, רילוקיישן או נסיעות מרובות.
* גמישות בשעות – מותאם לאזורי זמן שונים.
* חיבור רגשי משמעותי – גם מרחוק.

לקביעת שיחת היכרות אונליין – לחצו כאן

פסיכותרפיה דינמית אונליין - מלווה במסע
 
ישבתי מול חלון במקום העבודה שלי בעיר בה אני מתגורר, שמעתי קול אופנוע כבד שעבר ברחוב ותנועת העלים בראשי העצים העידה כי בחוץ נושבת רוח, דמיינתי את עצמי יושב בעיר אחרת ואולי בכפר, ארץ אחרת, תחת חלון דומה, רחב יותר או צר. 

חשבתי על עצמי רוכן אל מסך, מקליד, ואז הבחנתי כי לא ברור לחלוטין אם מצב כזה יתאפשר,  האם אפשר שאעבוד בעבודה בה אני עובד היום ? הרי איני יודע את שפת המקום ואין לי את ההסמכה לעסוק במה שאני עוסק בישראל.

העניין הכלכלי או השיקול הכלכלי הוא יסודי וראשון, כך נראה, בכל צעד של הגירה, אולי אחת המשאלות הגדולות ביותר של מהגר היא, לכל הפחות, לשמור על רמת חייו לה הוא רגיל מארץ מוצאו, איך ניתן לעשות זאת בצורה שהולמת את מכלול הצרכים ? ייתכן ומקומה של הפרנסה כה מרכזי מאחר והיא עונה על צורך מסוים מאד של נפש - יציבות
חומרית, לכאורה מובנת מאליה, אך למעשה שברירית ולא וודאית כלל וכלל.
 כיצד נפש יכולה לקיים את עצמה במין תנאים של אי ודאות, לאילו תנאים היא זקוקה כדי לרכוש חזרה מקור פרנסה שלכל הפחות יענה על הצרכים החומריים, אם לא למעלה מזה ?

הגירה היא הזדמנות להתחלה חדשה והתמקמות מקצועית מחודשת אך היא, כך נראה, גם אתגר בעל מאפיינים ייחודיים לכל גיל ולכל משלח יד. נראה כי אנו זקוקים לעצמנו יותר מכול במסע זה, יש בנו הזדקקות לחיבור לחלקים המרגישים והחושבים בתוכנו שמסע זה דורש. 
כיצד מרחב של יחד עשוי להתאפשר, לצמוח ולעלות, להיות יציב וקבוע, נתון לכל תוכן נפשי אך קבוע ומכיל ? 

לקביעת שיחת היכרות אונליין – לחצו כאן

פסיכותרפיה דינמית אונליין - הגירה כאובדן 

רק שיר, אחד, בעל לחן מוכר ומילים עבריות שטעמן אינו זר וכבר, צינה קלה אוחזת בך 
ודמעה מצטרפת לדמעה, המון דמעות וגעגוע, ותחושה שדבר מה חי ויפה, מלא ושוקק חיים,
אי אז, נקטע. 

ותחושת הקטיעה, כזנב שממית, פועם בה עוד קצב מוכר, אתה זר. 
אף שיפות מנשוא פינות הבתים ומשהו בהן מזכיר לך, אולי, את עיר מגוריך, וחלום שהיה 
לגור בבית כזה, מתקיים, אתה מביט ביופי הזה ודבר מה מסרב להישבות, להסתנן כרגש חם 
וגוחן, רק פער, של מרחק מקום וזמן, זו הכבדה. 

מה הופך מקום לבית ? מה משיב את שאבד ?
מה המהלך הנפשי, התנועה שחפצה הנפש, שזקוקה לו כדי להיפתח לגלות, לראות.
לשמוע ולחוש בשפה חדשה במגע אוויר חם או קר, מה הופך אדם זר למכר ?
מה יכול לסייע במסע כזה פיזי ?

לקביעת שיחת היכרות אונליין – לחצו כאן

המלצת מטופלת א. לאחר קשר בן שנה וחצי - כ 50 מפגשים:

אני יודעת שכנראה לא נהוג להביא מתנות בסוף טיפול אז החלטתי לכתוב לך כמה מילים לקראת סיום.
רציתי להגיד לך תודה ענקית על הדרך שהעברת אותי, בשבילים שהובלת אותי להבין את הנפש שלי קצת יותר.
נכון, הרבה עבודה אני עשיתי בעצמי אבל לא אקח כמובן מאליו את מי שישב בקשב רב כשהייתי צריכה וגם מתי שלא.
בטח משמח לדעת ששינית למשהו חיים שלמים, דרך להסתכל ולבחון את הנפש ביתר סבלנות.
כנראה שאזכור אותך לנצח כי אתה כתוב לי ביומן, אז תודה ענקית על הכל.
אמן שתצליח לשנות עוד !

המלצת מטופלת ש. לאחר טיפול קצר מועד בן מפגשים ספורים:

תודה לך גלעד
למרות שהיו רק מעט מפגשים
היה לי כיף לבא ולקבל טיפול מסור
זה עשה לי טוב כל הטיפול הזה
תודה רבה


פסיכותרפיה דינמית מאפשרת להתמודד עם המצע או התשתית לסימפטומים שאנו רואים על "פני השטח".  
באמצעות פסיכותרפיה דינמית מתאפשר שינוי יסודי באופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ולקושי שלנו, אנו משתנים וממשיכים להיות, בעוצמה וכוח גדולים יותר, מי שאנחנו.
באופן טבעי ניתן לחזות בזרימה של אנרגיה נפשית למקומות של צמיחה שמביאה איתה שגשוג וגדילה. התהליך עשוי להבנות בנפש משהו שמכוח ידיעתו העצמית וניסיונו הוא סתגלן – מתאים את עצמו בקלות גדולה יותר למגוון של מצבים.
נוכל להתבונן בתופעות רגשיות של כעס, עצבים, עצב, חוסר סבלנות, חרדה שמעצם העיבוד וההתבוננות בהן כוחן נחלש והן עוברות שינוי למשהו שמשרת אותנו יותר. כך עשויה מטופלת שמגיעה עם דיכאון (באפיזודה דיכאונית) בשל היותה בגיל בו היא מצפה מעצמה לקריירה ומשפחה, להבין תוך כדי טיפול שהיא נמנעת מלעסוק בסוגיות אלה (ייתכן כתוצאה מחרדה או\ו תולדה של אירועי עבר טראומטיים) וכי יסוד של בטחון שהיא כה זקוקה לו לא קיים בחייה. (ולכן עליה להמשיך להסתמך על הוריה מה שמעציב אותה מאד – פוגע בדימוי העצמי שלה) לעיתים קרובות בתחילתו של תהליך ניתן אך להיות עם הדברים, עם הכאב, הקושי והחוסר, באופן טבעי מתוך מצע נפשי זה, עשויים להתחיל ולבצבץ, עם הזמן, ניצנים ראשונים מבשרי שינוי. אלה הם תולדה של היות האזורים הנפשיים "מעובדים ומוכנים יותר" למחזורי צמיחה חדשים. לכל נפש את הזמן והמקום שלה, לכל נפש את הצרכים והרצונות הייחודיים לה, לכל נפש "תמונת נוף" שונה. הטיפול מבקש "להחיות" תמונות אלה ולתקף אותן כך שלעיתים מתוך כאוס וחוסר ידיעה מתבררים אט אט הדברים ומתגבשים לכדי תוכנית חיים קונקרטית ופרקטית מאד.
הטיפול יוצר "גשר" בין עולם הנפש המוכמן והסודי, שלעיתים אינו ידוע אף לנו, למציאות על כל מורכבויותיה ודרישותיה. בסופו של תהליך אנו עדים למטופלת שיכולה ומסוגלת לאתגריה הרבים, מתוך ידיעה עמוקה של עצמה, כך שהיא בקשר עם ומשרתת את צרכיה ומשאלותיה ככל שהוא יכולה.
פרטים מקצועיים  image
השכלה אקדמית והכשרה: 
תלמיד שנה ב' בתוכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' תל-אביב
מוסמך ביבליותרפיה, סמינר הקיבוצים, התמחות במחלקת טיפול-יום, מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב.
בוגר פסיכולוגיה, אונ' בן-גוריון.

ניסיון מקצועי:
ביבליותרפיסט, מרפאת בריאות הנפש "הארבעה", מבוגרים ונוער, תל-אביב.
ביבליותרפיסט, מרפאת בריאות הנפש, מבוגרים, רחובות - "מרחבים".
ביבליותרפיסט, מרפאות חוץ, מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב - "מרחבים".
ביבליותרפיסט, המחלקה לטיפול יום מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב - "מרחבים".
ביבליותרפיסט, שפ"ח ראשל"צ.
ביבליותרפיסט, חטיבה עליונה וחטיבת ביניים, מקיף ח', ראשל"צ.
ביבליותרפיסט, ישיבה תיכונית, "צביה אלישיב", לוד
מה זו ביבליותרפיה ?  image
ביבליותרפיה (טיפול באמצעות אמנות הספרות), היא ממקצועות בריאות הנפש אשר מבקשים ‏להרחיב ‏ולהעמיק ‏את השיח (באמצעות דיבור – פסיכותרפיה דינמית) הטיפולי באמצעות אמנות הספרות או לחילופין להשתמש ‏באמנות ‏הספרות ‏כטיפול עצמו‎. ‎

ככל טיפול נפשי (באוריינטציה פסיכודינמית) הוא מתבסס על קשר מטפל-מטופל. ‏מטופלים שונים משתמשים בקשר באופן שונה. על ביבליותרפיסט להתמקם באופן מותאם לצרכי המטופל‎. ‎ (רבים ממטופלי מעדיפים לדבר - פסיכותרפיה דינמית)‏ כך, התממשותה של אמנות הספרות בטיפול מותאמת מטופל ונשענת על ‏נטיותיהם ‏המוקדמות של המטפל והמטופל.‏

אני מתייחס לאמנות הספרות כ "כלי-עזר" הנכון תמיד לשימוש, תומך, מרחיב, מפרה שיח ‏‏(פסיכותרפיה דינמית),‏ ציוד הולם" ל "צלילת מעמקים". ‏באמצעים פשוטים אמנות הספרות מנכיחה ומבררת תחושות, מוצפנות לעיתים, ומורכבות, ומאפשרת ‏רמות ‏עיבוד ‏שונות של תוכן נפשי, החל מהנכחת חוויה וכלה בשיומה.‏ יש מטופלים הנהנים מכתיבה, יש מקריאה של שירים או סיפורים ויש לא מעטים הסולדים מקריאה וכתיבה אז היצירה באמנות חזותית (לעיתים אצל נערים ונערות על הרצף ) ובעיקר השיחה – פסיכותרפיה, היא ‏ה"זירה" ‏בה מתחולל ‏הטיפול והספרות עשויה להיות נוכחת בעיקר בעולם האסוציאציות שלי כפי שהוא מונכח ביני לבין ‏עצמי ובקשר ‏עם ‏המטופל. ‏
תובנות אודות דיכאון  image
ניתן לומר, בזהירות, כי מעבר לנוכחות מספר סימפטומים מספיק, אותם מתאר 5-‏DSM‏, שחוויתם מתוארת ‏בפירוט ב ‏‎2‎‏-‏PDM‏, דיכאון (אפיזודה דיכאונית) ,עשוי לעיתים להיות, חוויה של כאב בלתי פוסק, המלווה לכל ‏מקום ‏ומשפיע באופן מכריע על כל מחשבה או תחושה. החוויה שלו עלולה להיתפס כדבר שאין לו סוף.‏ חשוב לומר, אפיזודה דיכאונית, סופה שהיא עוברת. ‏

במהלכה של אפיזודה דיכאונית, לעיתים קרובות, האתגר הגדול הוא לקבל אותה, אם ניתן גם להבין אותה, ‏להתבונן במה מדכא או מה אני מדכא, ייתכן ותביא איתה הקלה מסוימת – אין הכוונה להפסקת הכאב אלא ‏לאיכות, של ריחוק מה ממנו, המתווספת אליו. ‏ניתן אולי להמשיג זאת באופן מעט שונה ולומר כי הפחתה במידת ההתנגדות לדיכאון מביאה איתה מידה מסוימת של השקטה.

יש אפשרות כי מהלך של התבוננות, לאורך זמן, ירחיב ויפתח אפשרויות חיים חדשות, כלומר, אני מאמין כי יש ‏פשר לדיכאון והוא עשוי לצפון בחובו שינויים והתאמות בעלי ערך רב להמשך חיינו. ‏יש מה ללמוד מהדיכאון. ככלל יש משמעות גדולה ל "היות יחד", נראה כי עצם פעולת ההתחלקות ותחושה, אף לרגעים, שאינך לבד, היא ‏בעלת ערך רב בזמן דיכאון.‏

להרצאה מענינת מאד על  טיפול באפיזודה דיכאונית חריפה - ד"ר שרון זיו-ביימן 



חרדה מצמצמת את העולם, דברים רבים נתפסים כמאיימים אפילו שככל הנראה אינם כאלה. ‏חרדה גורמת לנו להיות זהירים יתר על המידה, מתוחים ולחוצים גם כשלא צריך, לדאוג מאד ואף ‏לתאר לעצמנו את התרחישים הגרועים ביותר שעלולים לקרות. ‏חרדה גורמת לנו להימנע מדברים רבים שרצינו לעשות, מדברים רבים שרצינו להגיד, אנו עשויים שלא ‏לנסות, לחוות ואף להצליח ולשגשג בשל החרדה. ‏חרדה עשויה לגרום לנו להסתגר להימנע מלפגוש אנשים ולפתח אינטראקציות חדשות. ‏חרדה עשויה להביא איתה תסכול רב, תחושת כישלון ואף ייאוש על שאיננו מגשימים את מי שאנחנו. ‏

איני מכיר דרך המעלימה את החרדה או הופכת אותה לדבר מה לא מורגש, חרדה תהיה נוכחת בעוצמה כזו או ‏אחרת, השאלה איך אנחנו כסובלים ממנה לומדים לחיות איתה יחד באופן המיטבי שאנו יכולים. ‏איך יחד עם חרדה אנחנו ממשיכים לפעול, להשפיע, ליצור, לצחוק, למצות את החיים בכל כוחנו.‏

ייתכן, יש אפשרות כזו, שטיפול בחרדה עשוי להביא איתו, מתוך התבוננות במקורות החרדה, "פיסה" של שקט ‏המאפשרת לערוך הפרדה בין החרדה לדברים לכשעצמם. הפרדה כזו עשויה לאפשר לנו להבין מה אנחנו ‏רוצים ‏מעצמנו מה היינו מבקשים שיקרה ובאיזה אופן. במילים אחרות ההבנה מביאה איתה השקטה, הכרה בכוחה של ‏החרדה והשפעתה עלינו, מעצם הבנת הכוח אנו יכולים לבחור כיצד להתמודד איתו, אף שזהו אחד הדברים ‏הקשים ביותר לחרדים, עצם עשיית הדבר ממנו אנו חרדים מוביל לסיפוק והשקטה. ‏מבין הדברים הבלעתי עובדה חשובה שנאמרה כבר ואני חוזר עליה, חרדה מביאה איתה הימנעות, בדרך כלל, ‏ההתבוננות בהימנעות ואיסוף כוחות נפש להתנסות בה, על אף ההימנעות, היא מפתח להשקטת החרדה.‏

לקריאה נוספת: 
תובנות אודות הבסיס הביולוגי לחרדה - מחקר של מכון ויצמן למדע

תובנות אודות חרדה  image

מזווית פסיכודינמית התמכרות למסכים משקפת קשיים במעבר בין עולמות פנימיים וחיצוניים, ובהתמודדות עם חוויות ריקות או מצבים של חוסר-אובייקט. 
כבר פרויד הצביע על כך שההתמכרות והחזרתיות הכפייתית הן דרכים להימנע מחרדה ולאפשר סיפוק מידי המחליף את עקרון המציאות בעקרון העונג (Freud, 1920/1955). 
במובן זה, המסך פועל כ"אובייקט חלקי" המספק גרייה ונחמה רגעית, אך לא מאפשר אינטגרציה רגשית. 
וויניקוט (1971/2005) מדבר על מרחב פוטנציאלי בין מציאות פנימית לחיצונית, שבו מתרחשת יצירתיות ויכולת להיות בקשר. כאשר המרחב הזה לא מתפתח באופן מספק, אדם עלול להיתלות באמצעי מדיה כתחליף, והמסך הופך להיות 'אובייקט מעבר' מדומה — כזה שמספק תחושת ביטחון זמנית אך אינו מוביל ליחסים אמיתיים. כך, ההתמכרות למסכים משקפת לעיתים קרובות פשרה פסיכודינמית: היא מגינה מפני חוויה של חוסר, בדידות או חרדה, אך במחיר של הסתגרות והימנעות ממפגש אנושי ממשי (Gabbard, 2001)."

מראי מקום תיאורטיים:
Freud, S. (1920/1955). Beyond the Pleasure Principle. Standard Edition, Vol. 18. London: Hogarth Press.Winnicott, D. W. (1971/2005). Playing and Reality. London: Routledge.Winnicott, D. W. (1953/1991). Transitional Objects and Transitional Phenomena. In Collected Papers: Through Paediatrics to Psycho-Analysis. London: Karnac.Gabbard, G. O. (2001). Psychodynamic Psychiatry in Clinical Practice (3rd ed.). Washington, DC: American Psychiatric Press.

העמקה במסך כ"אובייקט מעברי" וכמחליף מרחב פוטנציאלי 

מהו המרחב הפוטנציאלי אצל וויניקוט ?
זהו המרחב בין פנימי לחיצוני, שבו מתפתחת יכולת המשחק, הסמליות והתרבות. המרחב הזה נשען על החזקה (holding) של סביבה "טובה-דיה" שמאפשרת אשליה ראשונית (העולם "מתאים" לי) ואחריה "אכזבה מדורגת" (disillusionment) שמכוננת מציאות.

בו נוצרות היכולות: "להיות לבד בנוכחות האחר", "ספונטניות של ה־"True Self" , והמעבר מיחסי שימוש כפייתי לאינטימיות יצירתית. כאשר המרחב קורס – הקרקע להתמכרות כשיש כשלים בהחזקה/בהדרגת האכזבה, המרחב הפוטנציאלי מצטמצם. 
במקום משחק מתהווה טקס/כפייה: האובייקט החיצוני נחטף כדי לווסת חרדה, בדידות או פירוק. מכאן קצרה הדרך להתמכרות התנהגותית. 

המסך כאובייקט מעברי "מדומה"  
נושא מאפיינים של אובייקט מעברי: "זמין, נשלט, מרגיע, נישא על הגוף", קשור לריטואלים של הירדמות/התעוררות, ומווסת מצבים גבוליים בין יחד-לבד. 
אולם בניגוד לאובייקט מעבר:  

1. אינסופי בגירויים ואינו מזמין דמיון פנימי אלא מספק מוכנות-יתר של תוכן.  
2. ממיר משחק יצירתי בצריכה; הסובייקט נעשה "נצרך" במקום "יוצר".  
3. לא "שורד" את ההרס (ע"פ "השימוש באובייקט"): לא מגיב, לא מתווכח, לא מתנגד – ובכך משמר אומניפוטנציה ומעכב מעבר מ relating ל-use.  4.
ממחזר מראה מושלמת (אלגוריתמית), שמחזקת False Self  קומפליאנטי/מופיע ומחלישה את החיות הספונטנית של ה־True Self.

ממשחק חי ל "פסאודו-משחק" במרחב בריא, משחק יוצר חיוניות (aliveness), עמימות, שיעמום פורה ואי־וודאות. בהתמכרות למסך, מתפתח  פסאודו-משחק רצף גירויים שמדמה מפגש אך עוקף סיכון, תסכול הדדי ואחרוּת. 
התוצאה היא ויסות מהיר במקום עיבוד ו מניעת סמלים (הדמיון מתייתר כי הדימוי מגיע מוכן).

"היכולת להיות לבד" והמסך
וויניקוט תיאר את היכולת להיות לבד כנשענת על נוכחות מופנמת של אם/מטפל. המסך מציע נוכחות-יתר מדומה שמכסה על חסר בנוכחות הפנימית. ההתמכרות משמרת חרדת בדידות: בלי מסך – ריק, איתו – "כמו-יחד" שאינו משביע. "החזקה" לעומת "הסחת-על" כשאין החזקה מספקת (פנים או חוץ), המסך מספק holding תחליפי: אריזה חיצונית שמונעת פירוק. אך זוהי החזקה סטרילית: אין בה הדדיות, תיקון, או הפנמה של "אובייקט שורד". לכן נוצרת תלות במקום אינטגרציה. 

"נעמת" את וויניקוט וקוהוט ונבקש לשמוע ולראות כיצד הם "מזינים" את ההסבר להתמכרות וכן את הפרקטיקה של הגמילה:

ההתבוננות דרך וויניקוט וקוהוט יחד על התמכרות למסכים מאירה את ההבדלים התיאורטיים ביניהם – ובעצם פותחת שתי זוויות קרובות אך שונות על אותו חוסר: כשל בהחזקה/במרחב הפוטנציאלי (וויניקוט) מול שבר ביחסי עצמי–אובייקט (קוהוט).
1. וויניקוט – התמכרות כהיצמדות לאובייקט מעבר "מדומה"
אצל וויניקוט, כאשר הסביבה אינה טובה דיה, נוצר כשל בהדרגת המעבר מאשליה לאכזבה. התוצאה: המרחב הפוטנציאלי מצטמצם, והמסך מתפקד כ"אובייקט מעבר מדומה" – זמין, נשלט, אך ללא הדדיות.
המוקד הוא כשל במעבר ממשחק חי למפגש אמיתי: המטופל נשאר תלוי באובייקט חיצוני, ולא מצליח להפוך אותו ל"משומש" (use of object).

2. קוהוט – התמכרות כתחליף לאובייקט-עצמי אנושי
קוהוט מדגיש שהתלות בחומרים/אובייקטים לא-אנושיים נובעת מכך שהסובייקט איבד את האמון שהאחרים יכולים לספק את צרכי העצמי.
כאשר כשל מתרחש ביחסי selfobject (הורה שאינו אמפתי, נרקיסיזם שאינו מקבל החזרת מראה מתאימה), האדם יפנה לחומר או אובייקט לא-אנושי: הוא אמין יותר, אינו מאכזב, "לא ייעלם".
כאן המסך הופך לאובייקט-עצמי שמווסת תחושת ערך ולכידות של העצמי, אך במחיר בידוד וקיבעון.

3. נקודת המפגש – והפער
המפגש: שני ההוגים מסכימים שהשימוש באובייקט חיצוני (חומר/מסך) נובע מכשל בקשר מוקדם. אצל שניהם האובייקט החיצוני מרגיע אך אינו מזין את ההתפתחות.

הפער:
וויניקוט מתמקד במרחב המעברי: חוסר אפשרות לפתח משחק וסמליות → הסתמכות על אובייקט חיצוני.

קוהוט מתמקד באמון ביחסי עצמי–אובייקט: כשל באמפתיה → הסתמכות על אובייקט שאינו אנושי, כי רק הוא נתפס כ"בטוח".

4. יישום להבנת התמכרות למסכים

דרך וויניקוט: המסך מונע יצירתיות, הוא "אובייקט מעבר שלא התמיר", ולכן ההתמכרות היא סימפטום של היעדר מרחב פוטנציאלי. הטיפול: יצירת holding, מרחב משחק, אפשרות להרוס ולגלות שהאובייקט שורד.

דרך קוהוט: המסך מספק "שיקוף אינסופי" ותחושת שליטה, ולכן ההתמכרות היא סימפטום של פגיעה באמון האנושי. הטיפול: חידוש יחסי selfobject – אמפתיה, מראה, אידיאליזציה, twinship – כדי לשקם אמון באובייקט אנושי.

5. נוסחה אינטגרטיבית
אפשר לומר שהתמכרות למסכים נובעת משני פערים מקבילים:
חוסר במרחב פוטנציאלי (וויניקוט) – אין קרקע משחק שמאפשרת יצירה.
חוסר אמון ביחסים אנושיים (קוהוט) – אין סובייקטיביות אמפתית שאפשר להישען עליה.


המסך ממלא זמנית את שני החסרים: הוא "אובייקט מעבר מדומה" וגם "selfobject אמין". אלא שהוא עוקף את המפגש האנושי החי, ולכן נוצר מעגל של תלות.

מראי מקום:

Winnicott, D. W. (1971). Playing and Reality.
Winnicott, D. W. (1969). The Use of an Object.
Kohut, H. (1971). The Analysis of the Self.
Kohut, H. (1977). The Restoration of the Self.
Tolpin, M. (2002). The Self and the Selfobject: Reflections on Kohut's Concept.

הדרכת הורים  – על בסיס העימות בין וויניקוט לקוהוט
1. יצירת Holding ומרחב פוטנציאלי (וויניקוט)
משימה טיפולית: לאפשר למטופל/הורה לבנות מחדש סביבה "טובה דיה" שתאפשר משחק 
חופשי ויכולת לדמיין.
פרקטיקה בהדרכה:
לעודד הורים להיות "נוכחים שקטים", לא רק מפקחים.
ליצור טקסי מעבר שמאפשרים מרווח בין פנים לחוץ (למשל זמן נטול מסכים עם חפץ מעבר פיזי).
בחדר הטיפול: לעודד ציור, משחק, דימויים – במקום מסך כצריכה פסיבית.
2. שחזור יחסי Selfobject אמפתיים (קוהוט)
משימה טיפולית: להחזיר למטופל חוויית אמון בקשר אנושי, שלא תצטרך להיתלות במסך כאובייקט אמין יחיד.
פרקטיקה בהדרכה:
להדגיש להורים חשיבות של שיקוף אמפתי ולא שיפוטי (“אני רואה כמה קשה לך בלי הטלפון”). לאפשר חוויה של twinship: פעילויות משותפות עם ההורה/המטפל שמחליפות "יחד מדומה" במסך ב"יחד אנושי". לתת מקום לאידיאליזציה חיובית (הורה או מטפל כמי שיכול "להחזיק את הקושי" ולהוות מקור השראה).
3. הכרה בתלות והדרגת נפרדות
וויניקוט: לראות במסך אובייקט מעבר שלא שוחרר – וללוות את תהליך השחרור.
קוהוט: לזהות שהשימוש במסך מבטא אובדן אמון – ולבנות בהדרגה אמון מחדש בקשר אנושי.
בפרקטיקה: לא "לגזול" את המסך באחת, אלא לייצר תהליך של הפחתה מדורגת, עם הצבת חלופות מחזיקות ואמפתיות.
4. עבודה עם הורים וצוות
להסביר להורים שהתמכרות למסכים אינה "עצלנות" או "חוצפה", אלא ביטוי לחסר התפתחותי:בשפה ויניקוטיאנית: חסר במרחב משחק.בשפה קוהוטיאנית: חסר באובייקט-עצמי אמפתי.
הדרכה יישומית:לספק כלים לבניית סטינג ביתי טוב דיה: שעות שינה קבועות, נוכחות רגועה, זמני ביחד נטולי מסך. ללמד לזהות רגעים בהם הילד/המתבגר זקוק לשיקוף אמפתי במקום למסך.
5. טיפול כמקום אינטגרטיבי
עבור המטפל: להחזיק בראש את שתי השפות בו זמנית.
מצד אחד: לספק מרחב מעבר חי, בטוח, שמזמין משחק ודמיון.
מצד שני: להיות selfobject אמפתי, משקף, מחזיר אמון בקשר אנושי.
מסקנה מרכזית: המסך הוא "פתרון כפול" לחסרים כפולים – ולכן ההתערבות חייבת להיות כפולה: גם מרחב פוטנציאלי וגם אמון בקשר אנושי.
כלומר, בהדרכה אפשר להדגיש  להורים:
אל תראו במסך "אויב" אלא "אובייקט מעבר שנתקע".
אל תדרשו ויתור חד-צדדי, אלא בנו אמון דרך קשר אמפתי, והציעו חלופות של משחק, יצירה ויחד.כל תהליך שינוי יתאפשר רק אם הילד/המטופל יחוש שמישהו אנושי שורד אותו ויכול להציע קשר חי, לא רק שליטה.

היכן ההשקה ואף חפיפה בין תאוריית "יחסי אובייקט" לזו של "פסיכולוגיית העצמי" ?

אולי ה"תיקון" הגדול שמבקשות לערוך תיאוריות יחסי אובייקט נעוץ ביכולת לאזן בין השפעתם של
האובייקטים ה"רעים", המופנמים, לאלה ה"טובים" (בשפתה של קליין, לנוע מהפוזיציה הסכיזו-פרנואידית
לדפרסיבית) ובמובן הטוב, להגדיל את משקלם של האובייקטים ה"טובים" כך שישפיעו מכוחם על התנהלות
משק חיינו הפנימיים, כך שסימני הטוב יהיו ניכרים:
בקבלת החלטות קלה יותר כי מקומו של הטוב(הנפשי\רגשי) ברור יותר, שימוש מועט יותר בהשלכות על ידינו, פתיחות ליצירת ושימור קשרים מיטיבים לרבות קשרים זוגיים ועוד ועוד.

נראה כי "פסיכולוגיית העצמי" מבקשת להיטיב את האובייקטים המופנמים באמצעות התמקמותו של המטפל
כ"זולת עצמי" – קרי, אובייקט מיטיב – אמפתי. לאורך זמן התמקמות אמפתית זו תאפשר הזנה והצמחה של
העצמי או גרעין העצמי של המטופל כך שיוכל לסגל לעצמו את כל שהוזכר לעיל.

ייתכן שוויניקוט, מהזרם העצמאי, יכול היה לומר על זה כי זו תנועה מ"עצמי כוזב" ולא אותנטי ל"עצמי אמיתי"
ואותנטי.